הלכת השיתוף ב"ידועים בציבור

1.         עניינו של פסק דין זה תביעות הדדיות שהגישו הצדדים בתיקים הבאים:

א.         תמ"ש 26166/98 - תביעת התובעת לאיזון משאבים.

ב.         תמ"ש 26167/98- תביעת הנתבע לפרוק שיתוף בדירה הידועה כגוש חלקה  (להלן:"הדירה").

ג.          תמ"ש 9130-11-08 תביעת התובעת למזונות אישה.

2.         ביום 7.9.08 ניתן פסק דין חלקי שעיגן את הסכמות הצדדים בעניינים הבאים:

א.         היות הצדדים ידועים בציבור.

ב.         תחילת מועד השיתוף.

ג.          קביעת המועד הקובע ואופן תשלומי האיזון.

3.         לדאבוני, הצדדים החליפו את באי כוחם ונסוגו מההסכמות שעוגנו בפסק דין באופן שהחלפת באי כח הצדדים הזין את הסכסוך וגרם לקיום ישיבות הוכחות נוספות בעניינים וסוגיות שראוי היה שיגיעו לסיום.

4.         ביום 18.2.09 הביע ביהמ"ש את מורת רוחו מהתנהלות הצדדים ובאי כוחם. באי כח  הצדדים גרמו לצדדים לשנות את עמדותיהם ולהציג עמדות שאינן עולות בקנה אחד  עם מצב הדברים המשפטי והראייתי.  אין בעובדת קשיי הנתבע בעמידה בתשלומי האיזון ויישום ההסכמות, כדי להביא לפתיחת הליך סרק (ראה עמ' 7 פרו').

קביעת סטטוס הצדדים "כידועים בציבור"

5.         הנתבע הציג עמדה חדשה, הכופרת בהיות הצדדים ידועים בציבור. רק בסיכומיו הודה בחצי פה כי הכף נוטה לראות בצדדים ידועים בציבור.התובעת טענה כי הצדדים הינם ידועים בציבור, לאור ניהול משק בית משותף וקיום חיי משפחה. התובעת עבדה בעבודות הבית וניהלה את התקציב המשפחתי.  הצדדים הכירו לאחר שפרסמה מודעה בה ביקשה להכיר גבר למטרה רצינית. הצדדים התגוררו יחד מאז שנת  . הצדדים הביאו ילד משותף לעולם. התובעת ציינה כי המוסד לביטוח לאומי הכיר בה כידועה בציבור של הנתבע החל מיום  . הנתבע ציין את בנה מנישואים קודמים כבנו לצורכי הטבות במקום עובדתו. הנתבע ביטח את התובעת בביטוח המגיע לנשות חברי איגוד.

6.         הצגת עמדת הנתבע בהכחשת עובדת היות הצדדים ידועים בציבור גרמה להכבדה על ניהול ההליך מה עוד שטענה זו קרסה בחקירת הנתבע. הצדדים הסכימו (בעמ' 13 לפרו') על מועד תחילת השיתוף   ולא היה כל מקום לנסות לפתוח את העניין בנושא אשר קיבל תוקף של פסק דין.

הלכה פסוקה היא, כי שני תנאים צריכים להיות מוכחים כדי שבני זוג ייחשבו כ"ידועים בציבור" ואלו הם: ניהול חיי משפחה כבעל ואישה וניהול משק בית משותף.

ראה: תמש (טב') 21031-12-09 ש.ב נ' ר.ק.

בתמ"ש (ת"א) 16870/00 פלונית נ' פלוני נקבע:

"צא ולמד, שאם מתגוררים בני הזוג במשך שנים ארוכות תחת קורת גג אחת המשמשת להם מעון משותף ובה הם מעבירים את עיתותיהם, לרבות ארוחות וסעודות משותפות, כאורח חיים קבוע; יוצאים הם ומבלים ביחד, לבדם ועם אחרים; נוסעים נסיעות משותפות לחו"ל; דואגים האחד לרעהו מי במימון ומי בביצוע מטלות הבית ואף מביעים, האחד כלפי רעהו, את דאגתם למצבו ולהבטחת שלומו ובריאותו - כל אלה יש בהם כדי ללמד על יחסים  'בעלי אופי של חיי משפחה' - ובבחינת קל וחומר... אופי זה של יחסים הוגדר על ידי הנשיא ברק בבג"צ 721/94 אל על נתיבי אויר לישראל נ' יונתן דנילוביץ, מח(5) 749 ובשינויים המחוייבים לענייננו: 'זו שעמה הוא חי ואיתה הוא מנהל משק בית משותף, ממנה הוא נפרד כאשר הוא יוצא לענייניו, ואליה הוא חוזר בערוב היום, זוהי אמת המידה המשותפת לבת זוג ולידועה בציבור גם יחד'."

            וכן

"אין להקצות למונח 'ידועים בציבור' מבחן נוקשה אוביקטיבי. המונח הינו מעין תדמית משתנית של יחסים בין בני זוג שמרכיביה שונים מזוג לזוג (ע"א 107/81 אלון נ' מנדלסון מג (1) 431). אין לך מתכונת אחת של 'חיי משפחה' ב'משק בית משותף' המצויה אצל כל הזוגות הנשואים. שונים הדברים מזוג לזוג לפי השוני בגילם, השכלתם, מזגם, השקפת עולמם, ארץ מוצאם, הרגלי חייהם, מקצועם, מצבם הכספי, מצב בריאותם וגורמים רבים אחרים שלא נצליח למנותם ולמצותם (פרשת אלון נ' מנדלסון, שם בעמ' 437- 438). משכך, יש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו, מתוך ראייה כוללת של העובדות ומתוך סקירת מערכת היחסים על פי המרכיבים השונים והמאפיינים המתקיימים בהם (פרשת שוקרן, שם)".